ה"ג בשוה מאימתי וכו':
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 10 · הלכה 2 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מאימתי שמין להן. אמתני' קאי דתנן אלא שמין את הנכסים בב"ד מאימתי שמין אותן משעת מיתה או משעה שבאין לגבות ונפקא מיניה שהיו מרובין ונתמעטו או מועטין ונתרבו:
בסוף. משעת הגביי':
ה"ג לכן צריכה בשלא חלקו אלמא משעה ראשונה שמין להן. וה"פ לא אתם אמרתם בשם רבכון רבי מנא דאם מת אחד מן האחין עד שלא חלקו כולן חולקין בשוה ש"מ דמשעת מיתה זכה בחלקו ש"מ משעת מיתה שמין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 37dd55b311324ec215df917c08723ad307789e6af1bd914c88d34274f8b18372