אבל לא לענין דבריו. כלומר ולא מטעמיה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג אבל לא לענין דבריו שאמר שהתנה על מה שכתוב בתורה וכו'. ליתא דדוקא תנאי שהוא צער הגוף לא ניתן למחול אבל תנאי שבממון אף על גב שזכתה לו התורה בממון זה אם התנה עליו כגון זה שמתנה אם מתה לא יירשנה תנאי ממון הוא:
ולמה אמרו תנאו בטל. כלומר אם כן למה אמר רב הלכה כרבן שמעון בן גמליאל:
שבסוף הוא זוכה בהן. דהא לא ידע שתמות היא בחייו דסבר שהוא ימות בחייה ולא הויא מחילה גמורה דאסמכתא היא ואסמכתא לא קניה לכך תנאו בטל:
בדין היה שאם מכרה ונתנה. האשה מנכסי מלוג שלה שיהא קיים אם כתב לה דין ודברים אין לי בפירות נכסייך דאם יש לו פירות ודאי אינה יכולה למכור לר"י דקסבר קנין פירות כקנין הגוף דמי א"נ דוקא בנכסי צאן ברזל הוא דקסבר ר"י קנין פירות כקנין הגוף דמי אבל לא בנכסי מלוג כיון שאינו אוכל אלא מתקנת חכמים והכא בנכסי מלוג איירי:
שבסוף הוא זוכה בהן. שלאחר מיתתה הוא יורשה אבל בחייה אין לו לבעל בגוף נכסי אשתו כלום ויכולה לעשות בהן מה שתרצה:
ה"ג ואומרת שלה הן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 37dd55b311324ec215df917c08723ad307789e6af1bd914c88d34274f8b18372