קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 9 · הלכה 3 · Segment 3

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

ה"ג האי ארמלתא תפסה אמהתא. וה"פ אלמנה אחת תפסה שפחת בעלה לאחר מיתתו:

אתא עובדא. בא מעשה זה לפני ר"י ואמר דשפיר תפסה:

רבי אימי. חזר והוציאה ממנה שאין זו חזקה מעלייתא שלא כיונה לשם חזקה אלא דסברה כיון שהיא שמשתה בחיי בעלה ועדיין היא ברשותה הרי הוא שלה:

כהדא. כהא הנך בני שמאי שמת אבוהון והניח להם אביהם עז בביתו:

ה"ג אתי מרי חובה ונסבה. ובא בע"ח של אביהם ותפסה:

ואמר דידיה נסב. כלומר שפיר תפס בע"ח:

ה"ג לא כן תני וכו' אין מוציאין מידו. וה"פ כיון דאין מוציאין מידו א"כ הכא דהויא העז בבית היורשים למה לא תיהני חזקתם:

ומשני דהוון סברין וכו'. שאני הכא דאין חזקת היורשים חזקה מעליא שהם היו סוברין שהיא שלהן ולא החזיקו בה ובאמת אינה שלהן:

שאם מכרוה. היורשים:

או טלטלוה. היורשים ממקום למקום לשם חזקה:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 37dd55b311324ec215df917c08723ad307789e6af1bd914c88d34274f8b18372