אל תזוז אלמנותי. מביתי:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 12 · הלכה 3 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בעיירות. שהן קטנים מכרכים אלא בכרכים יספדו אותו:
שנטפל בי. ששימש אותו בחייו ישמשנו במותו:
פריך ולא מתני' היא. הא תנן הכי במתני' ולמה ליה לצוות על כך:
דלא. יאמרו לה בית הנשיא הוא משועבד להנשיא הבא אחריו וידחנה מביתו:
כהדא דתני. בא לשנויי דאיצטריך לאשמועינן שלא יתנו לה דירה שאינה חשובה כל כך כדתני' שאין נותנין לה דירה חשובה אלא כאשה שבעלה במדינת הים:
דרה. אלמנה בבית כאלו בעלה קיים והלך למדינת הים וכן לענין תשמישה בכלי בית וכן לענין מזונותיה:
מפני המחלוקת. שכל אחד יאמר אני אספדנו משא"כ בכרכים יש שם גדול העיר אשר יספדנו ולא ליתי לאנצויי:
ה"ג כגון שמעון אפרתי ויוסי חפני. דמן אפרת וחיפא:
מוסיף. שאמר ר' עוד בצוואתו:
אל תרבו עלי תכריכין. שהמרבה תכריכין על המת מרבה עליו רימה:
ותהא ארוני נקובה לארץ. שיטלו דף התחתון שבארון וישכיבוהו על הארץ שקבורת קרקע מצוה:
מילתא אמרה. יש אומרים שלא נקבר בבגדים כלל אלא בסדין אחד:
ה"ג דר' אמר לא כמה דבר נש אזיל וכו'. וה"פ כיון דר' סובר שאין המתים עומדים ביום התחיי' בלבושיהן שנקברו בהן הלכך אמר שלא לקברו בבגדים משום בל תשחית:
ורבנן אמרין. באותן הבגדים שאדם נקבר בהן בשעת מיתתו בהם הוא עומד בעת התחיי':
מאי טעמא. כלומר מנ"ל:
תתהפך כחומר חותם. חותם של הקב"ה הוא צורת האדם והוא מתהפך בקבר כחומר ואח"כ יתיצבו בלבושם:
כמו. דריש ליה כאלו כתיב במו:
מי שהוא מביא את הדור. כלומר מי שהוא מחיה את הדור שמת ומהפך חומר בחותם הוא יברא את מלבושיהם ורבי לשיטתו שאין המתים עומדים בלבושיהם שנקברו בהם:
ר"י. צוה קודם מותו לקברו בבגדים שמראיהן דיהה ברו"ין בל"א לא לבנים ולא שחורים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 37dd55b311324ec215df917c08723ad307789e6af1bd914c88d34274f8b18372