מכר הוא. מככסי אשתו בחייה ואחר כך מתה מהו שתהא מכירתו מכירה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג א"ל מכרו בטל. לבן שמכר וכו'. הא דמיא לבן שמכר ירושתו שעתיד לירש מאביו בחיי אביו שהמכר בטל דאין אדם מוכר דבר שאינו ברשותו:
לאב שמכר בחיי בנו ומת בנו. ואיירי בשנתן הבן קרקע מתנה לאביו הגוף מהיום והפירות לאחר מיתה ומכר האב הגוף מהיום והפירות לאחר מיתת הבן ומת הבן בחיי אביו שהמקח קיים וזכה הלוקח בגוף הקרקע ובפירותיה:
מדאמר חזקיה. בסמוך הלכה כרבי שהראשון מוכר קרקע ש"מ דקנין פירות כקנין הגוף הוא הלכך מכרה לבעלה ודאי מכר הוא ואם נאמר כל"ב שפירשתי בסמוך דטעמא דרבי משום שמא ימות השני בחיי הראשון לא זכה בהן השלישי הלכך מכירתו מכירה א"כ גם כאן כיון שאפשר שימות הוא בחייה הן שלה הלכך מכירתה מכירה:
מת פלוני. ואם ימות הראשון יהיו נכסיו לפלוני השני:
ה"ג מת פלוני לפלוני מת פלוני לפלוני מת הראשון וכו' וכ"ה בבבא בתרא:
מת השני. אחרי הראשון ינתנו לשלישי:
לא זכה בהן השלישי. וינתנו ליורשי הראשון:
אבי המשנה אדון המשנה כלומר שהיה בקי גדול במשניות כאלו הוא אדון להם:
אחריו לפלוני וכו'. גרסינן בברייתא הלכך אם מת השני בחיי הראשון זוכין בהן יורשי הראשון דגוף ופירות נתן לראשון דהא בהדיא פריש אחרייך יירש פלוני:
ה"ג אלו אמר מת מכיון שלא זכה בהן השני לא זכו בהן היורשין יאות. וה"פ כשאמר אחרייך משמע שכל זמן שהוא חי הכל שלו אבל כשלא אמר אחרייך משמע שלא נתן לו הגוף אלא הפירות הלכך כשמת השני בחיי הראשון לא זכו בהן יורשי הראשון אלא הנותן או יורשיו זוכין בהן:
אשכחת אמר. מצא ברייתא דתני בה דפליגי ר' ורשב"ג באחרייך אם יכול הראשון למכור הגוף:
מוכר קרקע ולוקח פירות. לצורך אכילתו בעד דמי המקח דקסבר ר' קנין פירות כקנין הגוף דמי וכיון דיש לו פירות אף הגוף יכול למכור א"נ כיון דאם ימות השני בתיי הראשון לא זכה בהן השלישי הרי הוא כאלו הגוף שלו הלכך מכירתו מכירה:
אין לו אלא אכילת פירות. והשני מוציא מיד הלקוחות:
ה"ג א"ר ינאי מודה ר' שאין נותנה במתנת שכיב מרע וכ"ה בב"ב. וה"פ אם נתנה הראשון במתנת שכיב מרע כגון דאמר מהיום ולאחר מיתה שהוא לשון מתנת ש"מ לא אמר כלום והשני מוציא אחרייך עם גמר מיתה משמע ומתנת ש"מ לא הויא אלא לאתר מיתה וכבר קדמו השני:
והדא אשה. שמכרה לבעלה:
לא כמתנת ש"מ היא דהא ודאי לא מכרה לו אלא שיזכה בהן לאחר מיתתה שבחייה אינה צריכה לכלום שכל מזונותיה על בעלה ולמה אמרינן לעיל מדאמר חזקיה הלכה כר' הדא אמרה מכרה מכר:
א"ל. אע"פ שמזונותיה על בעלה בדברים הראויים לה:
במאכל. באכילה ובשמן ובמלת מ"מ היא רוצה למכור ולאכול בדמיו תרנגולין הלכך ה"ל כמתנת בריא:
הדא אמרה. זאת אומרת שאם ביקש הראשון למכור ולאכול תרנגולין מכרו מכר דסד"א דוקא לצרכו הוא דמותר למכור אבל להעדפה לא אבל מהכא שמעינן דאפי' להעדפה הוא מוכר:
אף הכא מוכר קרקע ולוקח קבורה. תכריכין למת דסד"א לשוויינהו איסורי הנאה כגון תכריכין שאסורין בהנאה לא יהבינהו ניהליה אלא על מנת ליהנות בהן בני אדם דניחא ליה לאיניש דליהני אינשי מממוניה ולא ילך לאיבוד קמ"ל דקבורה כמזונות ויכול למכור לצורך קבורה:
ואילין דכתבין. הנך שכותבין בשטר קודם הנישואין אם תמות בלא בנים יהא כל מה דלה חוזרין לבית אביה ולא ירשנה בעלה תנאי ממון הוא ותנאו קיים וכחכמים דפליגי עליה דרשב"ג:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 37dd55b311324ec215df917c08723ad307789e6af1bd914c88d34274f8b18372