קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 13 · הלכה 8 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

גמ' ביפה בכך. שהקרקע שוה כפי החוב שחייב לו הוא דפליגי אבל בשאינו יפה חכמים מודו לאדמון דהרי גם בשדה זו א"א לו לגבות חובו:

בשאינו יפה בכך. נמי פליגי שהרי הציל בזה מקצת חובו:

ופריך הגע עצמך. אמור לנפשך בשכבר היה לו ללוקח קרקע שהיה יכול לגבות חובו ומ"ט דרבנן דמשמע בכל ענין פליגי חכמים:

ומשני יכול הוא. המוכר לומר קרקע טובה כזו שמכרתי הייתי רוצה ליקח ממנו עבור חוב:

ופריך הגע עצמך. שהיה ללוקח קרקע טובה כזו או עדיפא ממנה:

ומשני יכול הוא. לומר רוצה הוא לגבות ממנו קרקע שלו ובע"ח דינו בבינונית נמצא שגובה את שלו:

ולא עוד. אף שאין לו קרקע טובה יכול הוא לומר אין בכחי לעבוד לסבול טורח שתי שדות לכך מכרתי לו את זו וכשאגבה ממנו קרקע נמצא שאין לי אלא קרקע אחת:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 37dd55b311324ec215df917c08723ad307789e6af1bd914c88d34274f8b18372