וחש לומר שמא עבד הוא. אהא דתנן ושהיה איש פלוני יוצא מבית הספר לטבול לאכול בתרומה פריך ניחוש שמא עבד כהן הוא:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 2 · הלכה 10 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ומשני הדא מסייעא. מתניתין מסייעא להא דאמר ר' חמא בר עוקבא וכו':
ופריך לא כן א"ר זעירא בשם ר"י העבד עולה משבעה. קרואים שקורין בשבת הרי דעבד קורא בתורה:
ה"ג וידבר עולה מג' פסוקים וכ"ה במגילה. וה"פ אף זה אר"ז בשם ר"י דפסוק וידבר ה' אל משה לאמר עולה ממנין ג' פסוקים שצריך כל העולה בתורה לקרות אע"ג דאין למידין ממנו כלום:
ומשני תיפתר. תפרש הא דר"ז שלמד העבד מאליו ואין איסור אלא כשרבו מלמדו:
או שלמדו רבו. ואפ"ה אין בו איסור כגון טבי שהיה ר"ג מלמד עם החכמים ושמע טבי וזהו נמי כלומד מעצמו:
וחש לומר שמא עבד הוא. אהא דתנן במתני' ושהיה חולק עמנו על הגורן פריך ניחוש שמא עבד כהן הוא:
ומשני מסייעי' לההיא דתני רבי חייא וכו':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 37dd55b311324ec215df917c08723ad307789e6af1bd914c88d34274f8b18372