גמ' תמן תנינן. עדיות פרק ח':
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 2 · הלכה 9 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שהורהנה. שנתמשכנה שילונה עליה:
ועידיה. אותן המעידין שהורהנה מעידין נמי שלא נסתרה ולא נטמאה ואמרו להן חכמים אם אתם מאמינים שהורהנה האמינו שלא נסתרה ולא נטמאה ואם אי אתם מאמינים שלא נסתרה ולא נטמאה אל תאמינו שהורהנה:
ופריך לפי שהעדים מעידין אותה שלא נסתרה ולא נטמאה. הוא דאמרו חכמים שהיא טהורה הא ליכא עדים אפי' ע"י ממון אסורה ובמתני' תנן ע"י ממון מותרת אפילו ליכא עדים:
שנייא היא בהרהון. שאני הרהון:
שהרבים נוהגין לו בהתר. דכיון דמדעת הוא ואם הגיע הזמן ולא נפדית הרי אלו של המלוה בדיניהם לפיכך צריכין עדים אבל נחבשה דאינה נחלטת להם לא בעינן עדים הואיל וע"י ממון הוא מירתתי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 37dd55b311324ec215df917c08723ad307789e6af1bd914c88d34274f8b18372