קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 4 · הלכה 12 · Segment 2

גמ' איבדו מזונות. שכך כותב לה עד דתבגרן או עד דתינסבון לגוברין:

פרנסתן. עישור נכסים:

ולא איבדו פרנסתן. ופליג אדרב חסדא:

ה"ג ומורין להך כהדא. וה"פ אם יש הכחשה בין הבת ובין היורשין שהיורשין אומרים נתקבלה פרנסתה והיא אומרת לא התקבלתי מורין כאן כמו שמורין בהכחשה בין האלמנה והיורשין אם עד שלא ניסת על היורשין להביא ראיה אם ניסת על הבת להביא ראיה:

ופריך והא תנינן. לקמן פ' מציאת האשה:

הא גדולה. כגון נערה:

ויתרה. מחלה על השאר אלמא נישאו איבדו פרנסתן אפי' בימי נערות:

ומשני תיפתר. תפרש טעמא דמתני' דבגדולה ויתרה הואיל ונטלה מקצת פרנסה אבל לא נטלה כלום אפי' גדולה לא אבדה פרנסתה:

לא כן וכו'. מייתי סייעתא דשאני לן בין נטלה מקצת או לא נטלה כלום דא"ר אבינא בשם ר"א בכור שחלק כפשוט במקצת נכסים:

חזקה וויתר. חלק בכורתו בכל הנכסים:

עוד היא. אף כאן כשנטלה מקצת פרנסה כשהיתה גדולה מחלה על השאר:

לא נטל זה מבכורתו כלום. כלומר לא דמיא בכור שחלק כפשוט שויתר הכל לנערה שנטלה מקצת דבשלמא בכור לא נטל מבכורתו כלום אמרינן שמחל ליטול כפשוט אבל זו שנטלה מקצת פרנסתה איכא למימר שלא מחלה השאר ל"א סתמא דש"ס פריך לא כן וכו' ואע"ג דלא לקח הבכור כלום מבכורתו אמרינן וויתר ומשני עוד היא אף זו כנוטל מקצת שחלק פשיטות שנטל מקצת הוא ואר"י בר' בון שאין זה מקצת שהרי לא נטל מבכורתו כלום וקשיא לר"ח:

אתא עובדא וכו'. בא מעשה לפני ר' מנא ביתומה שניסת ולא קבלה פרנסתה מהיורשין:

ובעא מיעבד. להורות כרב חסדא שאבדה פרנסתה:

אנא אמרי שמועה. כלומר הא דרב חסדא מימרא והא דר' חייא ברייתא ודחינן מימרא מקמי ברייתא ויש לה פרנסה: