נשים נשבו לשם. בארץ ישראל ובאו לבבל:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 2 · הלכה 6 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג ואתא עובדא קומוי אבא בר בא ולוי אמרו כו'. וה"פ בא המעשה לפני אבוה דשמואל ולוי שאמרו הנשים נשבינו וטהורין אנחנו והתירום לכהן ואח"כ באו שבויינהו ואמרו אבוה דשמואל ולוי שבהיתירן הן עומדין ויומסרו להן עדים עכשיו מפני היחוד ויעלו עמהן לארץ ישראל:
ה"ג א"ל שמואל ומה נעשה וכו' וכ"ה בבבלי. וה"פ ומה נעשה לימים הראשונים שהיו ביד השבויים מי שמרן:
כן היית אומר. בתמיה וכי הוית מזלזל בהו כולי האי:
כד סלקון להכא. כשעלו בנתיה דשמואל לארץ ישראל ועלו השבאים עמהן:
עלין. נכנסו לפני ר"ח והעמידו השבאים בחוץ שלא ידעו הב"ד שהן שבויות אלא ע"פ עצמן ויתירום:
מן דנפקון. משיצאו מב"ד עלו השבאים לתפסן עד שיפדו אותן:
אמר ניכרות אלו. שהן בנות חכם ובעל הוראה שידעו לעשות כן:
מן דאתידעון וכו'. משנודע בנות מאן הן שהן בנות שמואל:
אמרין לשמעון בר בא. שהיה כהן:
איטפל בקרובתך. שא אחת מהן:
למה. מתו בשביל שאמרו שקר שהן טהורים ובאמת היו טמאות ואסורות לכהן משום זונה:
ומשני ח"ו. לא בשביל כך מתו שלא אמרו שקר:
אלא. בשביל החטא של חנניה שעיבר את השנים בח"ל ואין מעברין שנים אלא בא"י ובבבלי בברכו' מפורש שם המעשה ונראה דבנתיה דמר שמואל מזרעו של חנניה היו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 37dd55b311324ec215df917c08723ad307789e6af1bd914c88d34274f8b18372