גמ' לא סוף דבר. לאו דוקא שנכנסה לחופה אלא אפילו נכנסה לבית שיש בו חופה לצורך חופה יצאה מרשות האב לרשות הבעל:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 4 · הלכה 7 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בעיא. קמיבעיא להו:
דא אמנותא. בית ששמו אמנותא ויש בו טרקלין והוא חדר גדול ובו קיטון והוא חדר קטן ובו החופה ומקיטון יכולים ליכנס לטרקלין ונכנסה לטרקלין מהו שיהא כאלו נכנסה לבית שיש בו חופה או דלמא כיון דקיטון מפסיק בין חופה לטרקלין אינו ככניסה לחופה:
ה"ג להדא מילא. וה"פ אמתני' קאי לאיזה דבר הרי היא כאשתו משמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל:
ליורשה. הוא דמהני מסירה שאם מתה בדרך בעל יורש נדונייתה דאף על גב דקיי"ל אשתו ארוסה מתה אינו יורשה הכא כיון דמסרה אחולי אחיל האב מהשתא מחמת קירוב נישואין אבל לתרומה ולהפרת נדרים שלא בשותפות ולמציאתה דאינה אלא משום איבה ועדיין ליכא למיחש להכי לא מהניא מסירה לחופה:
להפר נדריה. אף לענין הפרת נדרים כבר יצאה מרשות האב משמסרוה שלוחי האב לשלוחי הבעל ולא קרינן בה ואם בית אביה נדרה אלא ואם בית אישה נדרה:
מודה. שאין הבעל מיפר נדרים אלו עד שתיכנס לחופה:
אלא בחנק. ש"מ דלא קרינן בה בית אביה משמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 37dd55b311324ec215df917c08723ad307789e6af1bd914c88d34274f8b18372