קריאה במקור

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 12

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

משה התקין. כלומ' מדאורייתא אית לן שיהו שבעת ימי המשתה וז' ימי אבל דכתיב ביעקב מלא שבוע זאת וכתיב ויעש לאביו אבל שבעת ימים:

אע"ג דאת אומר שלא התקין לאלמנה כלום. היינו שלא יהא לה ימי משתה אבל ברכה בעיא אפי' אלמנה דילפינן מבועז:

דכתיב ויקח בועז עשרה אנשים. ולמאי קבץ עשרה א"ו לברכה שאין ברכת חתנים פחות' מעשרה:

מכאן. מדכתיב ויאמר בועז שבו פה וישבו ש"מ קודם שאמר להו לא היו רשאים לישב דבועז גדול הוה דאבצן זה בועז:

מכאן לבית הזה. לבית דוד דקאתי מבועז:

שממנין זקנים וכו'. שאכילתם תמיד עם זקנים:

מכאן לברכת חתני' בעשרה. מדלקח בועז עשרה אנשים:

ורות היתה אלמנה. לאו אלמנה ממש דלא נתגיירה אלא לאחר שמת בעלה הראשון אלא כיון דבעולה היתה אלמנה קריא לה:

וכתיב ותהום וכו'. מייתי סייעתא דבועז אלמון הוה:

ואפשר כן. בתמי' וכי כל העיר מתבהלת על דבר זה לצאת לקראת נעמי לראותה בקלקלתה דכתיב ותהום כל העיר:

מתה באותו היום. שבאו נעמי ורות לבית לחם:

עד כל עמא וכו'. בעוד שכל העם היו הולכים לקבור אשת בועז נכנסה רות עם נעמי וראו אותן כל המלוין את המת ותמהו על נעמי ואמרו הזאת נעמי:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 37dd55b311324ec215df917c08723ad307789e6af1bd914c88d34274f8b18372