גמ' בקרקע עד שליש. אין בה אונאה והמקח קיים:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 11 · הלכה 6 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובמטלטלים עד שתות. אין בהן אונאה:
ודכוותה בהקדש בקרקע עד שתות. אין בהן אונאה אבל יתר משתות יד הקדש על העליונה דבהקדש האונאה חציה כשל ההדיוט וכדמסיק:
תמן תנינן. פ"ו דערכין:
שום הקדש. גזבר המוכר קרקע של הקדש:
ששים יום. מושכין ימי ההכרזה:
ופריך ויכריזו יותר. עד שיהיה ברור להן שיפסקו המוסיפים א"נ יכריזו עד ס' יום כמו בהקדש וכ"נ עיקר:
ומשני עד שלשים וכו' מכאן ואילך את מרע כוחן. של היתומים שכשיראו הלוקחים שפסקו הלקוחות מלהוסיף אף הן יחזרו בהן משא"כ השתא יסברו אולי יבואו עדיין המוסיפים:
ופריך ואמור אף בהקדש כן. שלא יכריזו יותר משלשים שלא להפסיד ההקדש:
ומשני שנייה וכו'. שאני הקדש שכל מה שאמרו הלוקחים ליתן אינן יכולים לחזור עד שיבא אחר ויוסיף עליו א"כ אי אפשר שיפסיד ההקדש:
ופריך ויכריזו. הקדש לעולם עד שיהיה ברור להם שיפסקו המוסיפים:
ומשני דיו להקדש שיהא. הכרזתו כפליים כשל הדיוט אבל יותר מזה לא הטריחו חכמים להגזברים:
ה"ג שאם ימצאו שומן שאין מכריזין ומחליטין. וה"פ כיון דשמעינן שהמכוון שלא להפסיד ולמכור בפחות משומא הלכך אם נמצא אחד שאמר ליתן כפי השומא אין מכריזין השדה עוד ומחליטין לו השדה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 37dd55b311324ec215df917c08723ad307789e6af1bd914c88d34274f8b18372