לא דרשב"ל פליג. כדפרישית בפנים דס"ד אמינא דר"ל לא גריס במתני' ונסתרה משום האי קושיא דלעיל וכי היה רבי יהושע מחייב כתובה בזה קמ"ל ובעיקר קושיות התוספות על פירש"י שכתבתי לא דיקדק הכ"מ שם לדעת הרמב"ם ז"ל דפסק כר' יהושע וכפי' רש"י כדלעיל והרי אינה יכולה לשתות בסתירה זו לר' יהושע וגרמה ליאסר עליו ואמאי נוטלת כתובה וצריך לחלק דלא אמרי' דאין לה כתובה אלא היכא דגרמה לאסור עליו מדינא כגון בעידי סתירה והעיכוב ממנה דאינה שותה כהאי דתנינן לעיל אמרה טמאה אני כו' או בארוסה וש"י וכו' דגזירת הכתוב הוא וכדאמר הכא ריש פ"ד יודעת היית כו' אבל הכא דמדינא לא נאסרה עליו אלא משום מכוער הדבר לצאת לפיכך נוטלת כתובתה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a31555fb2be470be532f8f26b907fb64e27daa4d49facdb23d5163455b353d00