על ידי כל עריות מקנין. כדאמר בבבלי דלא תימא נטמאה כו' כדפרישית בפנים. וכתבו התוס' ד"ה אבל תימא הא שמעינן לה מאלמנה לכ"ג דאסירא וקיימא לבעל ואפ"ה איצטריך קרא דכי תשטה אשתו למעוטי הא לאו הכי הוה שותה ע"כ ויש לחלק ולומר דשאני התם גבי בעל דלא למדנו אלא היכא דקיימא עליו באיסור לאו והשתא נמי איתוסף בה לגביה איסור לאו דסוטה שנטמאה וה"א לעבור עליה בשני לאוין אבל הכא גבי בועל אשמועינן דאפילו קיימא עליה באיסור כרת החמור וה"א דלא שייך הכא נטמאה לבועל להוסיף עליו איסור לאו וכדאמרי' בעלמא דאפילו למ"ד איסור חל על איסור אין איסור קל חל על איסור חמור קמ"ל:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי סוטה · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
חוץ מן הקטן. היינו פחות מבן תשע שנים ויום אחד שאין ביאתו ביאה כ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"א מה"ם הלכה ו' כדפי' שם הכ"מ דכשהוא בן ט' שנים ויום אחד כיון שביאתו ביאה איש מקרי לגבי שכיבה ודעת התוס' לפרש קטן פחות מבן י"ג כן משמע שם בד"ה אבל וע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a31555fb2be470be532f8f26b907fb64e27daa4d49facdb23d5163455b353d00