בן יהוידע על נדה · דף 25a

אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא (בראשית ג, כא). יש להקשות וכי דרשה זו בלבד דרש רבי יהושע בן חנניא ולמה נקיט הכי לומר 'אֶת זוֹ דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא'?
ונראה לי בס"ד דאמרינן לקמן עור האדם נעשה מחלק האם וידוע דרבן יוחנן בן זכאי אמר על רבי יהושע בן חנניא 'אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ' כנזכר במשנה דאבות (משנה אבות ב, ח) ופירש רבינו עובדיה הטעם ללמדינו דאמו גרמה לו שיהיה חכם עיין שם. ולכן כיון שידע רבי יהושע בן חנניא דאמו גרמה לו להיות חכם ודרשן נתעורר לכבוד אמו לדרוש על העור שהוא חלק האם וזהו שאמר את זו הדרשה דקאי על העור שהוא חלק האם דרש רבי יהושע בן חנניא הידוע שנעשה חכם בכח אמו ובזכותה.
וצריך להבין מהיכא מפיק לה דאין עושה עור לולד אלא אם כן נוצר דהא האדם ואשתו כבר נוצרו והיו ערומים ועשה להם כתונת ומה שייך זה ביצירת הולד במעי אמו?
ונראה לי בס"ד דקשה ליה למה אמר הכתוב גבי אדם הראשון עור די לומר כתונת לבד (בראשית ג, כא)? אלא קא משמע לן לפי דרכו האי מילתא דהעור של האדם במעי אמו דומה לכתונת מה כתונת עושים אותה לגוף אחר שנגמר הגוף כן העור נעשה לגוף אחר שנגמר הגוף.

תְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל וָלָד כְּרָשׁוֹן. כן הגרסה במדרש רבא פרשת תזריע וכן גרסי בתוספות והאמת אתם כאשר הכריחו דהכא בשיעור האברים איירי ובא לומר תחלת ברייתו הוא כמו רשון שהוא מין חגב דהיינו שיעורו קטן. ונראה לי בס"ד רמז הכתוב אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן (שיר השירים ב, א) שָּׁרוֹן בהפוך אתוון רָשׁוֹן שזה הוא שיעור תחלת ברייתו של אדם.

וּשְׁתֵּי עֵינָיו כִּשְׁתֵּי טִפִּין שֶׁל זְבוּב. נראה לי בס"ד הטעם דאמרו בברכות (ברכות סא.) אמר רב יצר הרע דומה לזבוב ויושב על שני מפתחי הלב שנאמר זְבוּבֵי מָוֶת וכו' (קהלת י, א) עיין שם. וידוע דיצר הרע פועל פעולתו בעינים תחלה וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי ברכות א, ה) עינא ולבא תרי סרסורי דעבירה אינון דתחלה עין רואה ואחר כך לב חומד ואחר כך אברים גומרים ולכן שְׁתֵּי עֵינָיו דומין בתחלתם לִשְׁתֵּי טִפִּין שֶׁל זְבוּב שהוא כינוי ליצר הרע כדכתיב זְבוּבֵי מָוֶת וכו'. וכן בחוטם גם כן אמר דמיון של טיפי זבוב להורות שיצר הרע יוכל לשלוט ולטמא גם בנשמה שהיא בחוטם האדם כדכתיב וַאֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו (בראשית ז, כב).
ומה שאמר 'פִּיו מָתוּחַ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה' עשה דמיון לפה בחוט השערה כי באותיות 'שַּׂעֲרָה' יש רמז ליצר הרע והיינו ש' גימטריא יצר [300] ונשאר אותיות הרע הרי יצר הרע ולכן הפה מתוח כחוט השערה לרמוז שהיצר הרע שולט בפה יותר מכל האברים הן בדברים אסורים הן של לשון הרע ושקר ושבועה וכיוצא והן במאכלות אסורות.

וְעָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה (איוב י, י) וְכוּ'. דימה יצירתו לחלב כי נשלמה יצירתו בארבעים יום כמנין חלב [400] וזכר ד' מינים עור ובשר וגידין ועצמות שהם כנגד ד' עולמות אבי"ע [אצילות, בריאה, יצירה, עשייה] והם כנגד ד' אותיות השם ברוך הוא וכמפורש בעץ חיים ובבריאת אדם נאמר טוב דכתיב וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד (בראשית א, לא) ודרשו רבותינו ז"ל 'מְאֹד – אָדָם' ונמצא ארבע מינין אלו הם ד' פעמים טוב שהם גימטריא חיים [17 ×4 = 68] והם כגגד ד' אותיות השם אשר במלוי יודין עולה חסד [יו"ד ה"י וי"ו ה"י=72] לכן סיים הכתוב 'חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי'.