תלמוד ירושלמי סנהדרין · פרק 2 · הלכה 3

משנה: מֶלֶךְ לֹא דָן וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ לֹא מֵעִיד וְלֹא מֵעִידִין אוֹתוֹ לֹא חוֹלֵץ וְלֹא חוֹלְצִין אֶת אִשְׁתּוֹ לֹא מְיַיבֵּם וְלֹא מְיַיבְּמִין אֶת אִשְׁתּוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם רָצָה לַחֲלוֹץ וּלְיַבֵּם זָכוּר לְטוֹב. אָמְרוּ לוֹ אִם רָצָה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. וְאֵין נוֹשְׂאִין אֶת אַלְמְנָתוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. נוֹשֵׂא הוּא הַמֶּלֶךְ אַלְמְנָתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְדָוִד שֶׁנָּשָׂא אַלְמְנָתוּ שֶׁל שָׁאוּל שֶׁנֶּאֱמַר וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶךָ בְּחֵיקֶךָ:

הלכה: מֶלֶךְ לֹא דָן וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ כול׳. לֹא דָן. וְהָכְתִיב וַיְהִי דָוִד עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ. וְתֵימַר הָכֵן. אֱמוֹר מֵעַתָּה. הָיָה דָן הַדִּין. זִיכָּה הַזַּכַּיי וְחִיֵיב הַחַיָיב. הָיָה הַחַיָיב עָנִי נוֹתֵן לוֹ מִשֶּׂלּוֹ. נִמְצָא עוֹשֶׂה דִין לָזֵה וּצְדָקָה לָזֵה. רִבִּי אוֹמֵר. הָיָה דָּן וְזִיכָּה הַזַכַּיי וְחִיֵיב הַחַיָיב. מַעֲלֶה עָלָיו הַמָּקוֹם כִּילּוּ עָשָׂה צְדָקָה עִם הַחַיָיב שֶׁהוֹצִיא גְזֵילָה מִיָּדוֹ.

וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ. עַל שֵׁם מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא. רִבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רִבִּי. הַמֶּלֶךְ וְצִיבּוּר נִידּוֹנִין לְפָנָיו בְּכָל יוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר. לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.

רִבִּי יוּדָן אוֹמֵר אִם רָצָה לַחֲלוֹץ וּלְיַיבֵּם זָכוּר לְטוֹב. אָמְרוּ לוֹ אִם אַתְּ אוֹמֵר כֵּן נִמְצֵאתָ פוֹגֵם כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ.

אֵין נוֹשְׂאין לֹא אַלְמָנָתוּ וְלֹא גְרוּשָׁתוֹ שֶׁלְּמֶלֶךְ. עַל שֵׁם וַתִּהְיֶינָה צְרוּרוֹת עַד יוֹם מוּתָן אַלְמְנוּת חַיּוּת. רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מְלַמֵּד שֶׁהָיָה דָוִד מְקַלְעָתָן וּמְקַשְׁטָתָן וּמַכְנִיסָן לְפָנָיו בְּכָל יוֹם וְאוֹמֵר לְיִצְרוֹ הָרַע. תִּאַבְתָּה דָבָר הָאָסוּר לָךְ. חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מַתְאִיבְךָ דָּבָר הַמּוּתָּר לָךְ. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. אֲסוּרוֹת מַמָּשׁ הָיוּ. וּמַה כְלֵי הֶדְיוֹט שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן הֶדְיוֹט אָסוּר לַמֶּלֶךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. כְּלֵי הַמֶּלֶךְ שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בּהֶן הֶדְיוֹט אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַמֶּלֶךְ אָסוּר לְשַׁמֵּשׁ בָּהֶן.

רִבִּי יוּדָן אוֹמֵר. נוֹשֵׂא הַמֶּלֶךְ אַלְמָנַת הַמֶּלֶךְ. שֶׁמָּצִינוּ בְדָוִד שֶׁנָּשָׂא אַלְמָנַת שָׁאוּל. שֶׁנֶּאֱמַר. וָאֶתְּנָה לְךָ אֶת בֵּית אֲדֹנֶיךָ וְאֶת נְשֵׁי אֲדֹנֶיךָ בְּחֵיקֶךָ. זוֹ רִצְפָּה וַאֲבִיגַיִל וּבַת שֶׁבַע.

שְׁלֹשָׁה בָנִים הָיוּ לְחֶצְרוֹן. דִּכְתִיב וּבְנֵי חֶצְרוֹן יְרַחְמְאֵל וְאֶת רָם וְאֶת כְּלוּבָי. הוּא יְרַחְמְאֵל קַדְמוֹי אֶלָּא שֶׁנָּשָׂא אִשָּׁה גּוֹיָה לְהִתְעַטֵּר בָּהּ. דִּכְתִיב וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִירַחְמְאֵל וּשְׁמָהּ עֲטָרָה הִיא אֵם אוֹנָם. שֶׁהִכְנִיסָה אֲנִינָה לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב. וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בּוֹעַז וּבוֹעַז נָשָׂא אֶת רוּת.

הֵא נָבָל אֲתִי מִן דִּכְלוּבָי. אֲמַר נָבָל. לֵית בְּיִשְׂרָאֵל בַּר טָבִין סַגִּין מִינִּי. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְאִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל וְהָאִישׁ גָּדוֹל מְאֹד וְהוּא כָלִיבִּי. דַּאֲתִי מִן כְּלוּבָי. וַיִּשְׁמַע דָּוִד בַּמִּדְבָּר כִּי גוֹזֵז נָבָל. וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי. לְקִיּוּמָא. וְאַתָּה שָׁלוֹם וגו׳. אָמַר רִבִּי יוּסְטָּא בַר שׁוּנֵם. נַעֲשׂוּ מַחֲנֶה. וַיַּעַן נָבָל אֶת עַבְדֵי דָוִד וגו׳. וּמְנַיִין לְדִינֵי נְפָשׁוֹת שֶׁמַּתְחִילִין מִן הַצַּד. תַּנָּא שְׁמוּאֵל הַזָּקֵן קוֹמֵי רִבִּי אָחָא. וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲנָשָׁיו וגו׳. וַיָּעַט בָּהֶם. מָהוּ וַיָּעַט בָּהֶם. אַפְחִין בְּמִילִּין. וְעַתָּה דְּעִי וּרְאִי מַה תַּעֲשִׂי. וַתִּפְגּוֹשׁ אוֹתָם. גִּילַּת שׁוֹקָהּ וְהָלְכוּ לְאוֹרָהּ. וַתִּפְגּוֹשׁ אוֹתָם. הוּקְרוּ כוּלָּם. וחד אָמַר אַךְ לַשֶּׁקֶר שָׁמַרְתִּי וגו׳. מַשְׁתִּין בְּקִיר. מָה עִיסְקֵיהּ דְּכַלְבָּא מַשְׁתִּין בְּכָתְלָא. אֲפִילוּ עַל כַּלְבָּא לֵי נָא חַיִיס. וַתֵּרֶא אֲבִיגַיִל אֶת דָּוִד וגו׳. אָמְרָה לֵיהּ. מָרִי דָוִד. אֲנָא מֶה עָבְדִית. בָּנַיי מָה עָבְדוֹן. בְּעִירַיי מָה עֲבַד. אָמַר לָהּ. מִפְּנֵי שֶׁקִּילֵּל מַלְכוּת דָּוִד. אָמְרָה לֵיהּ. וּמֶלֶךְ אַתָּה. אָמַר לָהּ. וְלֹא מָשְׁחֵנִי שְׁמוּאֵל לְמֶלֶךְ. אָמְרָה לוֹ. עַדַּיִין מוֹנֵיטָה דְּמָרָן שָׁאוּל קַיָים. וַאֲנִי אֲמָתְךָ. מְלַמֵּד שֶׁתְּבָעָהּ לְתַשְׁמִישׁ. מִיַּד הוֹצִיאָה כִתְמָהּ וְהֶרְאָת לוֹ. אָמַר לָהּ. וְכִי רוֹאִין כְּתָמִין בַּלָּיְלָה. אָמְרָה לֵיהּ. וְלֹא יִשְׁמְעוּ אָזְנֵיךָ מַה שֶׁפִּיךָ מְדַבֵּר. כְּתָמִין אֵין רוֹאִין בַּלָּיְלָה וְדִינֵי נְפָשׁוֹת דָּנִין בַּלָּי‍ְלָה. אָמַר לָהּ. כְּבָר נִגְמַר דִּינוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. אָמְרָה לוֹ. וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה.

אָמַר רִבִּי לָעְזָר. פִּיקְפּוּקֵי דְּבָרִים הָיָה שָׁם. רִבִּי לֵוִי הֲוָה עֲבַר פַּרְשָׁתָא. וַהֲוָה רִבִּי זְעִירָא מְפַקֵּד לַחֲבֵרַיָיא. עֲלוֹן וְשָׁמְעוֹן קָלֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי דְרַשׁ. דְּלֵית אֶיפְשַׁר לֵיהּ דְּהוּא מַפְקָא פַרְשָׁתָא דְלָא רִיבָוווֹן. עָאַל וַמַר לוֹן. לָא. וּשְׁמַע רִבִּי זְעִירָא וָמַר. אוּף בַּאֲגַדְתֵּיה אִית רִיבְּווֹן. לְפוּקָה. פִּיקְפּוּקֵי דְּבָרִים הָיָה שָׁם.

אָמְרָה לֵיהּ. כַּד תִּיפּוּק פִּקְפּוּתָךְ יְהוּ אוֹמְרִים עָלֶיךָ. שׁוֹפֵךְ דָּמִים אַתְּ. וּלְמִכְשׁוֹל עָוֹן. אַתָּה עוֹמֵד לְהִיכָּשֵׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ. מוטָּב אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. עֲתִידָה רוֹבָה מִן הָדָה מַיְיתֵי לֹא תְהֵא דָא כְדָא. וְלִשְׁפּוֹךְ דָּם. עוֹמֵד אַתָּה לִמְלוֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְהֵן אוֹמְרִים עָלֶיךָ. שׁוֹפֵךְ דָּמִים הָיָה. וְהָדָא דְתֵימַר. כָּל הַמְקַלֵּל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד חַיָיב מִיתָה. אַדַּיִין מְחוּסָּר כִּסֵּא אַתְּ. וְזָכַרְתָּ אֶת אֲמָתֶךָ. מְלַמֵּד שֶׁפָּקְרָה עַצְמָהּ. וְכֵיוָן שֶׁפָּקְרָה עַצְמָהּ פְּגָמָהּ הַכָּתוּב. בְּכָל קִרְיָיא אַתְּ קְרִי אֲבִיגַיִל בַּר מֵהָדֵין פְּסוּקָא וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲבִיגַל בָּרוּךְ יי. מִבּוֹא בְדָמִים. דַּם נִידָּה וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.