בפרש"י בד"ה ולב"ה בתרתי כו' והכא קתני דבגרוף חמין כו' וכשאינה גרוף אין משהין כלל כו' עכ"ל הני תרתי כחדא חשיב להו משום דבמתני' לא שני ליה בין גרוף לשאינה גרוף ושרו ב"ה להשהות חמין ותבשיל וק"ל:
קריאה במקור
חידושי הלכות על שבת · דף 37a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תוס' בד"ה אא"ב להחזיר כו' דהא חנניא שרי במצטמק ויפה לו כו' עכ"ל כתב מהרש"ל ואין להקשות אמאי צריכין לדייק מחנניא ממתניתין גופא איכא למידק כו' ואם כן ממילא כה"ג ב"ה שרו כו' עכ"ל ע"ש תירוצו באורך ועוד נראה כמו שכתבנו כבר כנראה מדברי התוספות דלענין לשהות אינו מוכרח לומר דמתניתין איירי בין בבשיל כל צרכו ובין לא בשיל וא"כ לענין לשהות מצי איירי מתניתין דוקא בלא בשיל ואינו מוכח דב"ה שרי מצטמק ויפה לו אלא אי מתניתין איירי בין בבשיל בין בלא בשיל כמ"ש לעיל ועוד מה להו להוכיח ממתניתין כיון דמתניתין גופא דאיירי בלא בשיל אינו מוכח אלא מהא דקאמר תלמודא מתניתין כחנניא ואם כן ניחא להו לאתויי מחנני' גופיה גם מה שתמה אמאי לא דייק מגופא דחנניא כיון דשרי אפילו בלא בשיל כל צרכו כ"ש מצטמק ויפה לו וכ"כ הרי"ף והרא"ש כו' עכ"ל בכל נוסחאות הרי"ף שלפנינו אינו כן אלא דהכי איתא שם בין דבר שבישל כל צורכו ובין לא בישל וכ"ש מצטמק ורע לו כו' וברא"ש שהביא דברי הרי"ף נפל טעות ויפה לו במקום ורע לו וכן מצאתי מוגה ברא"ש ורע לו במקום ויפה לו וכן מוכח דצריך להיות בדברי הרי"ף כיון דנקיט במלתי' בין בבשיל ובין לא בשיל ועלה קאמר וכ"ש מצטמק ע"כ דהיינו מצטמק ורע לו דהוה כ"ש מתרווייהו אבל מצטמק ויפה לו לא הוי כ"ש מבשיל כל צורכו ודו"ק:
בד"ה מהו לסמוך כו' ואי להחזיר תנן כו' בעי להחזיר ולהשהות היכא כו' עכ"ל ר"ל בעי להחזיר בכל גוונא אפילו בבשיל כמאכל בן דרוסאי אבל להשהות לא בעי אלא היכא כו' וק"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4a4d05222e4f63a8026558936a59ef7ce30058a36957e02274b1a8d1d619ef40