חידושי הלכות על שבת · דף 43b

בד"ה שלא יעשנו כו' דאסור והא לא משמע מברייתא כו' עכ"ל כצ"ל:

בד"ה כבר תירגמה כו' אף לדבר שאינו ניטל דמה חששו להתיר אם לא זה האיסור עכ"ל ולא ניחא להו למימר דמשום הפסד מרובה חששו להתיר איסור דהצלה שאינה מצויה כיון דלא מצינו דרב הונא אית ליה איסור דהצלה שאינה מצויה משא"כ איסורא דאין כלי ניטל כו' מצינו בשמעתין דאית ליה לרב הונא ודו"ק:

בד"ה זה זוקף כו' מוקי לה במחיצה רביעית שסוכה כשירה כו' עכ"ל לכאורה קשה דתינח זוקף את המטה אית לאוקמא במחיצה רביעית פירס סדין מאי איכא למימר שהרי המחיצות התחתונות כבר עשויות ובפירס סדין עלייהו הוא עושה אהל כדרך עושה אהל כמ"ש התוספות לעיל וי"ל דמיירי שכבר מבע"י יש סכך על המחיצות השלשה וסוכה כשרה היא אלא אף שצלתה מרובה מחמתה יפול החמה על המת וע"כ הוא פורס סדין ואין זה אלא כמוסיף אהל וק"ל:

בא"ד א"נ שיש אוכלין עם המת הס"ד ואח"כ מ"ה ונשמט והולך כו' כצ"ל וחדא מלתא קתני על המת ועם האוכלין וק"ל:

בד"ה דכ"ע טלטול כו' והכא בשכח מדשרי שמואל ודבר שדעתו כו' כל השבת אפילו מניח כו' עכ"ל כצ"ל ור"ל הכא בשכח דמיירי דמת בשבת מדשרי שמואל דבמניח לא הוי שרי שמואל כמ"ש הרא"ש ואם תוקמא במניח ע"כ מדשרי שמואל תוקמא בכה"ג בדבר שדעתו ליטלו בשבת כו' דאפי' מניח חשוב כשכח כי ההיא כו' וא"כ אמאי אוסר רב וכן כתבו התוספות בפרק חלון ע"ש ומהרש"ל הבין דברי התוס' שלא כוונו לזה ונעלם ממנו דברי התוס' פרק חלון: