דת"ר משמתו נביאים האחרונים כו'. פירש"י דתניא חגי זכריה ומלאכי נקראו אחרונים ולולא פיו הקדוש היה נ"ל לפרש מדקאמר רוח הקדש ולא אמר אורים ותומים אלמא דאפילו בחייהם לא היו אורים ותומים:
קריאה במקור
באר שבע על סוטה · דף 48b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בת קול מן השמים. יש אומרים שלא היו שומעין קול היוצא מן השמים אלא מתוך אותו קול יוצא קול אחר כמו פעמים שאדם מכה בכח ושומע קול אחר היוצא ממנו מרחוק ואותו קול היו שומעין לכך קורין אותו בת קול:
אמר רבי נראין דברי רבי יהודה באבני מקדש כו'. מה שיש לדקדק כאן כתבתי בחדושי בפ"ק דתמיד:
וזכוכית לבנה לא בטלה. לגמרי קאמר אלא דלא שכיחא דהא רב הונא תבר זכוכית חיורתא בחופת בנו כדאיתא בפרק אין עומדין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Warsaw, 1890
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011754990205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href="http://dicta.org.il">Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 546ef3473af1a0d4b0b5d3b0f503e2e49a635e3e6c358b0db0d2aebe6324a1f2