קריאה במקור

באר שבע על סוטה · דף 32b

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
וידוי מעשר מנלן. דסד"א נילף ממקרא בכורים כיון דסמכן הכתוב בהדי הדדי. כן נ"ל:
2
מפני מה תקנו תפלה בלחש כו'. קשה בעיני טובא חדא למה אמר תקנו והלא מקרא מלא הוא שצריך להתפלל בלחש כדכתיב וקולה לא ישמע ואמרו בריש פרק אין עומדין מכאן שאסור להגביה קולו בתפלתו והיינו שאינו יכול להשמיע קולו לאחרים לכל הפחות דבתוספתא משמע שצריך להתפלל בלחש עד שלא תשמע אפילו לאזניו ועוד לפי טעם זה כדי שלא לבייש את עוברי עבירה משמע שאינו צריך להתפלל בלחש כשהוא יחידי והלא בסוף פרק מי שמתו תניא המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה שמראה כאלו הקב"ה אין שומע תפלתו בלחש ועוד תניא המגביה קולו בתפלתו הרי זה מנביאי השקר דכתיב בהו קראו בקול גדול ולפי טעם זה צריך להתפלל בלחש אפילו כשהוא יחידי וצריך עיון
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Warsaw, 1890
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011754990205171/NLI
הערות המהדורה
This text was digitized and released into the public domain by <a href="http://dicta.org.il">Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 546ef3473af1a0d4b0b5d3b0f503e2e49a635e3e6c358b0db0d2aebe6324a1f2