ד"ה אסוריתא לא טבלא. כתב הרב המאירי הובא בשער המלך וביד דוד משום דתרומו' קטניות דרבנן לא גזרו בהו מאי דלא שכיחי בשבלים ממש להכניס למלול מלילות וכ"ש לר"י בר"י דבשיבולין לא טבלי כלל. איך נגזור בתרומה מאי דלא שייך כלל בדאורייתא ואפשר להמתיק כן גם ברש"י עיין וק"ל:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על ביצה · דף 13a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שמו טבלו לרש"י הוא דאוריי' ולפ"ז ליתא להא דאיתא בירושלמי דמייתי משנה למלך פ"ג מתרומות הלכה י"ג דאם הפריש לוי תרומות מעשרותיו בשיבולין. שוב כשימרח יחול עליו חיוב תרומה גדולה דלא מיעטה תורה אלא שלא יחולו ב' חיובים בפ"א תרומה גדולה ותרומות מעשר. מעשר מן המעשר אמרתי לך ולא תרומה גדולה ותרומות מעשר. והשתא דבשעת מרוח יחול החיוב ליכא אלא חיוב תרומה גדולה יחול עליו אלו דבריו. ולריש לקיש דשמעתין דשמו טבלו ומיד כשהפריש בעל הבית מעשר בשיבולים נעשה טבל מן התורה כמו מירוח בשארי תבואות ובשעת זה החיוב לא יחול עליו אלא שם תרומות מעשר ולא תרומה גדולה ושוב לא תחול לעולם. וא"כ נדחה הירושלמי. אך הרמב"ם פ"ג ממעשר הלכה י"ט ס"ל שמו טבלו מדרבנן א"כ לא הי' לדחות הירושלמי מההלכה. ומ"ש מ"ל הנ"ל ומשמע מדבריו דלהכי קנסי' ללוי לכתוש משום שהפסיד הכהן תרומה גדולה שלו לא נראה כן מפירש"י אלא שגרם להכשיל בעל הבית להקדים מעשר לתרומה אבל לא משום הפסד כהן וטעמא נ"ל משום דבלא"ה נמי חטה א' פוטרת הכרי. ומשו"ה ליתא נמי מה שהקשה אדרבא נקנסינהו שיפריש תרומות מעשר בלא כתישה ושוב כשימרח ויכתוש יתחייב בתרומה גדולה להירושלמי הנ"ל. לק"מ דמה יועיל אחר הכתישה יפטור עצמו בחטה א' וק"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 99f2173a0d1be18425d42f8d1443936735e3acd114ab8807b9b5ac918adeeda8