[אי איכא למימר דלא קני רכוב הוא דאיכא למימר אלא רכוב במקום מנהיג מאי.] קשיא לן הך סוגיא מעיקרא פשיטא ליה דרכוב לא עדיף כמנהיג, ואי איכא למימ' דלא קני רכוב הוא דאיכא למימר והשתא מיבעי' ליה אי עדיף רכוב ממנהיג וצריך אתה לפרש' כך דרב יהודה אסתפוקי מסתפקא ליה הי מיניהו עדיף ומ"ה אקשינן אי במנהיג לחודיה ורכוב לחודיה שמעה ה"ל למפשט' דס"ל לשמואל רביה דמנהיג עדיף מרוכב ורוכב לחודי' לא קני וכ"ש במקום מנהיג דמנהיג לחודיה ליכ' למימר דלא קני דהיינו משיכ' אלא במנהי' ורכוב תרויהו שמע אבל רכוב לחודיה א"נ מנהיג לחודי' פשיט' ליה דקנו אבל ברכוב במקו' מנהיג קאמ' ליה חד קני וחד לא קני ורב יהוד' לא ידע הי מניהו עדיף.
תו תמיה' לן הא דקא פשיט רוכב מיושב בקרון מאי קא מדמי להו אהדדי מי דמי כלאים לקנייה התם כיון ולאו מכחו אזיל פטור הכא קני משום דתפיס ותו כיון דפשיטא ליה דמוסרה אינו קונה בנכסי הגר מאי קא מיבעיא ליה ובמאי קני לה וכי מפני שבין רגלו היא עומד' יקנה.
ואיכא לפרושי דמעיקר' קא מיבעי' ליה דילמ' רוכב קני משום דרכיב עלה מחמת רכיבתו של אדם בהמה מהלכ' אע"פ שזה מנהיג וזה מסייע בהילוכה ומחמתו היא הולכ' מעט ועוד שהוה תפוס במוסרה דזה וזה גורם לו לקנותה יותר ממנהיג לחודיה והיינו דקאמר רכוב עדיף דקא תפיס ביה כלומר מי אמרי' רכוב עדיף שהוא מנהיג ויש לו כח אחר יותר ממנהיג שהוא תפוס בה ומאי דאית ליה יותר ממנהיג קא חשיב או דילמא מנהיג עדיף דקאזלא מחמתיה שעיקר הילוכה בידו להנהיגו ולעכב' כרצונו ופשיט רב יהודה דכיון דגבי כלאים פטור ש"מ דלא אזלא מחמתיה כלל ואף על פי שדרכה של בהמה כשאדם רוכב עלי' היא מהלכת לא חשיב הילוכה מחמתו שאינה מהלכת אלא לדעתה ופעמים שהיא עומדת לגמרי והוא רוכב עליה וכיון דלא אזל מחמתיה אמאי תיקני לה משו' מוסרה בלבד מוסרה אינה קונה ואפילו לחודיה לא קני וכ"ש במקום מנהיג.
ולפי פי' זה יש מי שפי' הא מילתא דלעיל, דמעיקרא איבעיא ליה רכיב בלא תפיסת מוסרה ואקשי' עליה פשיטא דמנהיג קני ועדיף והדרינן ואמרינן דילמא ברוכב שתפוס במוסרה איבעיא ליה ובמקום מנהיג אבל לחודי' קני וה"ה למנהיג ולהאי פירושא הא דא"ל אביי היכי פשיט מר רוכב מיושב ה"ק ליה בשלמא רכוב לחודיה בלא תפיסת מוסרה ש"מ דלא קני אלא רכוב במקום מנהיג בשתופס במוסרה דילמא קני וא"ל מוסרה אינה קונה, וזה אינו מחוור כלל:
תו תמיה' לן הא דקא פשיט רוכב מיושב בקרון מאי קא מדמי להו אהדדי מי דמי כלאים לקנייה התם כיון ולאו מכחו אזיל פטור הכא קני משום דתפיס ותו כיון דפשיטא ליה דמוסרה אינו קונה בנכסי הגר מאי קא מיבעיא ליה ובמאי קני לה וכי מפני שבין רגלו היא עומד' יקנה.
ואיכא לפרושי דמעיקר' קא מיבעי' ליה דילמ' רוכב קני משום דרכיב עלה מחמת רכיבתו של אדם בהמה מהלכ' אע"פ שזה מנהיג וזה מסייע בהילוכה ומחמתו היא הולכ' מעט ועוד שהוה תפוס במוסרה דזה וזה גורם לו לקנותה יותר ממנהיג לחודיה והיינו דקאמר רכוב עדיף דקא תפיס ביה כלומר מי אמרי' רכוב עדיף שהוא מנהיג ויש לו כח אחר יותר ממנהיג שהוא תפוס בה ומאי דאית ליה יותר ממנהיג קא חשיב או דילמא מנהיג עדיף דקאזלא מחמתיה שעיקר הילוכה בידו להנהיגו ולעכב' כרצונו ופשיט רב יהודה דכיון דגבי כלאים פטור ש"מ דלא אזלא מחמתיה כלל ואף על פי שדרכה של בהמה כשאדם רוכב עלי' היא מהלכת לא חשיב הילוכה מחמתו שאינה מהלכת אלא לדעתה ופעמים שהיא עומדת לגמרי והוא רוכב עליה וכיון דלא אזל מחמתיה אמאי תיקני לה משו' מוסרה בלבד מוסרה אינה קונה ואפילו לחודיה לא קני וכ"ש במקום מנהיג.
ולפי פי' זה יש מי שפי' הא מילתא דלעיל, דמעיקרא איבעיא ליה רכיב בלא תפיסת מוסרה ואקשי' עליה פשיטא דמנהיג קני ועדיף והדרינן ואמרינן דילמא ברוכב שתפוס במוסרה איבעיא ליה ובמקום מנהיג אבל לחודי' קני וה"ה למנהיג ולהאי פירושא הא דא"ל אביי היכי פשיט מר רוכב מיושב ה"ק ליה בשלמא רכוב לחודיה בלא תפיסת מוסרה ש"מ דלא קני אלא רכוב במקום מנהיג בשתופס במוסרה דילמא קני וא"ל מוסרה אינה קונה, וזה אינו מחוור כלל: