לא תמכרם אלא לי בדמים הללו אסור. לא תיסוק אדעתיך דקני אם לאו משום איסורא דרבית דהא אמרי' בע"ז (ע"ב ע"א) ההוא דא"ל לחבריה אי מזבינא לה להאי ארעא לדידך מזבנא ליה במאה זוזי, אזל וזבנא לאינשי אחרינא במאה ועשרין [ואמר ר' יעקב זוזי אנסוהו משום דאי לאו דיהיב ליה מאה עשרין] לא הוה מזבין לה, והלכה כרב יעקב ואע"ג דא"ל מעיקרא קני מעכשיו וקנו מיני' כדאוקמה רבינו הגדול ז"ל בפרק בית כור אלא אסור למוכרה לו בדמים הללו קאמרי' דאע"פ שלא קנה מעכשיו אם מכרה לו בדמים הללו שהתנה עמו יש בו משום רבית וסיפא דא"ל מדעתי כיון שהוא קנוי לו מעכשיו ואם אין רצונו של לוקח להחזיר אינו מחזיר כשמחזירה לו הרי הוא מוכרה לו עכשיו ומיהו משכחת לה דקני ממש כגון דזבנה לאינש אחרינא בדמים הללו שקצץ לו זה כיון דליכא למימר זוזי אנסוה קנה קמא ואעפ"כ במקום הלואה יש בו משום רבית ואסור לעשות כן:
קריאה במקור
חידושי רמב"ן על בבא מציעא · דף 65b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chiddushei HaRamban, Jerusalem 1928-29
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.sefaria.org
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 87664eefd4373515d1419d9da346cb9d7bd5ed24407bacdcf816a8b50fa44a35