שלשה נותני טעמים הן וכו'. פירשתי בפנים לפי הכתוב לפנינו בספרים ויש לפתור זה על דרך הני תרי לישני דר"ל דאיתמר בבבלי ע"ז דף ס"ז ע"א אמר ר"ל נותן טעם לפגם שאמרו לא שיאמרו קדירה זו חסירה מלח יתירה מלח חסירה תבלין יתירה תבלין אלא כל שאינה חסירה כלום ואינה נאכלת מפני זה והאי לישנא לחומרא דתולין בהאיסור דווקא בכגון דאילולי האיסור היה כאן טעם הקדירה לשבח שהרי אינה חסירה כלום ולא בא עכשיו הפגם אלא מפני האיסור הזה הא לאו הכי אלא שיש לתלות הפגם בדבר אחר אין תולין הפגם בהאיסור וא"כ מצינו בכה"ג דנותן טעם לפגם אסור וזהו גוונא דקאמר הכא זה נותן טעם לפגם אסור וללישנא בתרא דר"ל דהתם דלקולא קאמר נותן טעם לפגם שאמרו אין אומרים קדירה זו חסירה מלח יתירה מלח חסירה תבלין יתירה תבלין אלא השתא מיהא הא פגמה וא"כ זה הוא לקולא דאפשר אם לא היתה קדירה חסירה כלום היה האיסור משביח ואע"פ כן מותר משום דהשתא מיהת פגמה. וזהו גוונא דקאמר הכא זו היא נותן טעם לשבח מותר. אלא דהתם הני תרי לישנא פליגי אהדדי. והכא איכא למימר למאי דמחלק בין הדיוט טועמו להאומן טועמו אפשר ליישב בגוונא דתרווייהו דאם ההדיוט מרגיש שאינה חסירה כלום וא"כ בא כאן ההיתר מחמת האיסור שפוגמו עכשיו ואעפ"י שאפשר שהיה כאן טעם לשבח וזהו נותן טעם לשבח מותר ובסיפא דהאומן הוא דמרגיש ולא ההדיוט אזלינן לחומרא וכן כל כיוצא בזה אלא דהמסקנא לדינא דהולכין בטעם לפגם לקולא ואין להאריך:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ערלה · פרק 2 · הלכה 5 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 10444b901f2fea7ecbdfda304fa27e0b72f3a2635cc51a2d2d74a767fed9b839