נ"ב צל"ע ל"ל למימר כגון מעשה דפרדיסי' דבכל אונס אפי' שדה סתם אם מסר מודעא המכירה בטילה והכי קי"ל בטור וש"ע סי' ר"ה עי' לקמן ברי"ף אחר ד"ה ואמר רבא הלכתא תליוה וזבין זביניה זביניה כו'. וה"ה בשדה זו בעי מודעא ומצאתי ברשב"ם שסיים בגמ' וז"ל ומיהו רב הונא דאמר לקמן תליוה וזבין וכו' חזינן דאכשר מודעא אזביניה דלית ליה סברא דרבא הלשון משמע דר"ל אפי' בשדה סתם. והל"ל דאפי' בשדה זו צריך מודעא. ועוד קשה דלרבא כדעת המקשן לעולם לא יכתב מודעא ועו"ק מה משני כגון מעשה דפרדיסא ושם גופא ל"ל כתיבא שמ"ש לקמן ואני אוציא את המודעא הל"ל ואני אייתי סהדי דכבר טען שכבר קנאה זה ג' שנים וי"ל דאה"נ אין קפידא בכתיבה רק שימסור מודעא לפני המכירה. (עי' קונטרסים):
קריאה במקור
הגהות חוות יאיר על בבא בתרא · דף 21a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ac1de8edae612d1d349d8b860ee37e163ff19e2191c57e211fde5503018d1da7