דהוה מתני ליה לבריה רחלים כו'. נראה בזה כי שם רחל הוא שם המין כדכתיב שניך כעדר הרחלים אמנם כשיבא הכתוב להבדיל בין הזכר והנקבה קרא הנקבה רחל בשם המין והזכר איל כדכתיב בהאי קרא רחלים מאתים ואילים עשרים וכן בעז שהוא שם המין בכ"מ כשיבא להבדיל בין הזכר והנקבה קרא הנקבה עז והזכר תיש כדכתיב עזים מאתים ותישים עשרים ולפי שזה השם הונח ע"ש המין שהוא על הרוב זכר גם כשהוא נאמר ביחיד על הנקבות לא כתב רחלות בלשון לנקבות רבות אלא בלשון זכר ע"ש המין וכן בעזים לא כתב עזות מזה הטעם ור"י שאמר לשון חכמים לחוד שמצינו בלשון המשנה גם כשהוא נאמר על המין נאמר בלשון נקבה כדתנן בפרק הגוזל קמא רחל טעונה וגזזה כו' רחל. העומדת לגזוז כו' ומ"ה קאמר אתנייה גם הכא במתניתין רחלות שהוא לשון לנקבות רבות וק"ל:
קריאה במקור
חידושי אגדות על חולין · דף 137b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
זקוקין דנורא מפומיה דרב כו'. הוא משל על התורה דמרתחא באדם כמ"ש כי הנה דברי כאש גו' וק"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bb3640b4ac36ecd5bf0367403660f1ac07c490f499ae992bd833644e0fc12769