פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 2 · הלכה 2 · Segment 3

לא אמר ר"ש. במתני' דכשר אלא דוקא נכתב ביום ונחתם בלילה לאלתר אבל אם נחתם למחר אוף ר"ש מודה דפסול דחיישינן שמא בתוך כך פייס הבעל וביטל הגט:

לא שנויא. אין חילוק בין אותה לילה בין למחר או לאחר כמה ימים מכשיר ר"ש:

היידן הוא למחר. לר' יוחנן מפרש איזה למחר קאמר דחוששין:

חד אמר למחר. ממש ואפי' בזמן המועט הזה חוששין:

וחרנא אמר מחרא דמחר. אבל למחר הראשון אין חוששין:

ה"ג וקשיא דר' יוחנן דר"ש אדר"ש לא כן א"ר בא בשם ר' זעירא אתיא דר' שמעון כר' אלעזר כו'. כלומר לר' יוחנן דאמר דרבי שמעון מחלק בין לאלתר ובין לאחר זמן ומודה ר' שמעון דאם נחתם לאחר זמן פסול וא"כ לדידיה קשיא דר"ש אדר"ש דהא כן א"ר בא לעיל בפ"ק גבי הא דר"ש מכשיר בערכאות של עכומ"ז ואפי' בגיטי נשים ובעדי מסירה וקאמר התם דאתיא דרבי שמעון כר' אלעזר כמה דר"א אומר דלא צריך לחתום עדים בגט אלא מפני תיקון עולם כן ר"ש ס"ל מה"ט דערכאות כשירין בעדי מסיר' שאע"פ שאין עליו עדים כשר מדינא אלמא דר"ש סבר דאין עדי חתימה מעכבין בגט והכא קאמר ר' יוחנן לר"ש דפוסל בנחתם לאחר זמן הא אפי' אין עליו עדים כלל כשר:

אמר ר' שמואל. לא קשיא כאן ברוצה לחתמו אם רוצה לחתום עליו עדים בהא קאמר ר"ש דצריך כדין וכתיקון וכדאמרי' מודה ר"א במזויף מתוכו וכאן דמכשיר בלא עדי חתימה בשאינו רוצה לחתום עליו עדים כלל אלא בעדי מסירה בלבד ובערכאות דכשר טעמא משום דלא מכשרינן אלא בשמות מובהקין ולא מיקרי מזויף מתוכו דלא אתי למיטעי כדפרישית לעיל:

אמר לעשרה חתמו כו' מפורש לעיל הלכה א':

וכשרין וחשון. כלו' שחששו להכשיר לכתחילה משום דרבנן דפסלי בנחתם לאחר זמן ובהנהו דשוינהו עדים לכולהו צריך שיחתמו כולן בו ביום ואעפ"כ כשרין כר"ש דשעת הדחק היה שהלך הבעל לדרכו או שניסת כבר בגט זה וכדאמר בבבלי כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק:

הדא מסייע לר' יוחנן מן דרבנן ופליגא עלוי מן דר"ש. כלומר למאי דאמר לעיל אליבא דרבנן דפסול עד שיחתמו כולן בו ביום מסייע ליה דבשביל כך חששו בתחילה בהכשר גט זה אבל פליגא עליה למאי דאמר לעיל אליבא דר' שמעון דמודה הוא אם נחתם לאחר זמן דפסול דהא בהאי עובדא סמכי על דר"ש ואכשרון:

הדא מסייע לר' שמעון בן לקיש מן דר"ש. ולר"ל איפכא הוי דמסייע ליה למאי דאמר לעיל לר"ש דמכשיר אפילו בנחתם לאחר זמן אבל פליגא עליה למאי דאמר לעיל דכשר אליבא דרבנן אם מקצתן חתמו למחר דהשאר על תנאי דא"כ לא היו צריכין לחוש כאן כלל אפי' לכתחילה: