קריאה במקור

פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 5 · הלכה 6 · Segment 5

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

בשגזלו משופה. שכבר מתוקן הוא לבנין אבל אם גזלו ושיפה הוא קנאו בשינוי ודמים הוא שחייב לו:

ע"ג מקומו. שלא הסיעהו ממקומו אלא במקום שהיה שם שיפיהו מהו אם קנה ונוטל המריש ונותן לו דמיו:

נישמעינה מן הדא. ברייתא היורד כו' וידו על התחתונה שאם השבח יתר על ההוצאה אין לו אלא הוצאה ואם ההוצאה יתירה על השבח אין לו אלא כשיעור שבח:

אין שומעין לו. וה"נ במריש אם שיפהו במקומו ולא בנאו בבירה אין שומעין לי ליטול:

אלו הפורק. על הא דקאמר ביקש ליטול עציו ואבניו אין שומעין לו פריך ואמאי מי לא הוי כאילו פורק חבילתו לתוך חרבתו של חבירו דודאי נוטל את שלו:

וקאמר הש"ס ולא שמיע ליה כו'. דה"ט משום יישוב כלומר כי היכי דלא תיכחוש ארעיה שהנוטל עצים ואבנים מתוך הבנין מקלקל הוא את היסוד ונמצא זה מפסיד:

יאות. שפיר הוא דקאמר ר' יוסי דהוי סבר מימר דמה פליגין התם אם שומעין לו או לאו דוקא בארץ דקס"ד משום יישוב א"י הוא:

מן מה דאמר ר' יעקב משום יישוב. סתמא ש"מ בין בארץ בין בח"ל דטעמא משום כחשא דארעא הוא:

ביקש ליטול עציו ואבניו. כלומר שכר מעותיהן דהא ליטלן ממש אין שומעין לו:

מהו. שחייב לשלם מיד:

עד שידור בתוכה. ואז ישלם לך שוויין:

נותנין לו מיד מעותיו:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: cd953e37e4d2a06e318fcc1acf73f910714f4a3d16b180d5b26d7d5e685b8ff5