גמ' ורבותינו אמרו ה"ז גט. דס"ל כרבי יוסי דלקמן דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו וה"נ אע"ג דלא אמר מהיום זמנו של גט מוכיח עליו דמהיום הוא וה"ז גט:
קריאה במקור
פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 7 · הלכה 3 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בגיטין. בההיא דלקמן אם לא באתי מכאן ועד י"ב חדש ומת בתוך י"ב אינו גט ותני עלה בתוספתא פ"ה ורבותינו התירו לה לינשא ומשום האי טעמא דאמרן:
בשמן. בפ"ב דע"ז רבי יהודה הנשיא ובית דינו התירו בשמן של עכו"ם:
ובסנדל. בפ"ג דנדה המפלת סנדל או שליא תשב לזכר ולנקיבה ופליגי התם איזהו סנדל וקאמר שם בהאי תלמודא נמנו עליו רבותינו לומר והוא שיהא בו מצורת אדם הא לאו הכי טהורה:
ויקראו לו ב"ד שרייא. שהרי התיר ג' דברים וכל ב"ד המתיר ג' דברים נקרא ב"ד שריא כדאמרי' בע"ז דקרו ליה ליוסי בן יועזר יוסף שריא שהתיר ג' דברים איל קמצא דכן כו':
אמר ר' יודן. שאני הכא שלא הסכימו עמו שבית דינו חלוק עליו בגיטין:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cd953e37e4d2a06e318fcc1acf73f910714f4a3d16b180d5b26d7d5e685b8ff5