פני משה על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 5

אמר ר' אחא. אמתני' קאי דקתני כל השטרות העולין בערכאות של עכומ"ז כשירין משום דקול יוצא בארכיים כלומר שטרות הנעשין בערכאות שלהם יש להן קול כמו שאר שטרות היוצאין ולפיכך כשירין הן וכדמסיק לקמן:

מעתה אפי' שניהן כותים. לר"ש הוא דבעי דר"ש מכשיר בערכאות אפילו בגיטי נשים אע"פ שחותמיהן עכומ"ז ומי נימא דפליג ר"ש נמי ארישא וס"ל כר"ג דמכשיר אפילו בשניהם כותים כדמסיק הבעיא לקמן:

שהיה הוא אומר. כלומר לא כי אלא ר"ש פוסל בשניהם כותים דס"ל שאינן בקיאין בדקדוקי גיטין ולא מכשיר אלא בחד וכטעמיה דת"ק דאי לאו דכותי חבר כו' כדלעיל:

ופריך והא ר"ש מכשיר בגיטיהן. של עכומ"ז החתומין עליהן ואע"פ שאינן בקיאין בדקדוקי גיטין ומי גרע כותים מעכומ"ז:

וקאמר ר' בא. דהיינו טעמיה דר"ש בסיפא דאתייא כר"א דאמר לקמן בפ' המגרש אע"פ שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר כן ר"ש כו' כלומר דהכא נמי בעדי מסירה מיירי שנמסר לה בפני עדי ישראל והילכך מכשיר הוא בגיטי נשים אבל ברישא מודי הוא לת"ק דשני כותים פסולין בלא עדי מסירה:

מעתה. דבעדי מסירה מיירי א"כ אפילו נעשה בהדיוט ליתכשר לר' שמעון:

הוי. כלומר על כרחך דאכתי צריכא נמי לטעמא דאמר ר' יעקב בר אחא משום דקול יוצא בערכאות והילכך דוקא בערכאות הוא דמכשר ואע"ג דהאי טעמא לא שייכא בגט דהא אפי' נעשה כתיקון פסול הוא משום דלא שייכי בגיטין ועיקר טעמא הוא משום עדי מסירה ישראל וא"כ מה לי הדיוט מה לי ערכאות דאיכא למימר דגזרינן גיטי נשים אטו גיטי ממין ובגיטי ממון ודאי פסול בהדיוט אפי' בעדי מסירה משום שלא יבאו לטעות הואיל בערכאות כשר אף בלא עדי מסירה דאית להו קלא ויאמרו הכשירו בערכאות והכשירו בהדיוט מה בערכאות שלא בעדי מסירה אף בהדיוט שלא בעדי מסירה והילכך גזרו בהדיוט לעול' שלא לסמוך על עדי מסירה:

שטר. היה יוצא בבית שאן והיו עדיו עדי עכומ"ז בהדיוט:

ר' אבהו מפרש. מי הפוסל ומי המכשיר:

שלא להפסיד לישראל ממון. להמלוה:

ואפילו דלית מפסיד לדין מפסיד לדין. בתמיה וכי היכי שייך בדיני ממונות משום הפסד ממון ישראל שאם אין אתה מפסיד להמלוה מפסיד אתה להלוה:

אלא. היינו טעמא שלא לנעול את הדלת בפני הלווין כשאתה פוסל עדי עכומ"ז:

שלמחר הוא מבקש ללות והוא אינו מוצא. ללות דלפעמים לא ימצאו עדים אלא עכומ"ז ונמצא אתה נועל דלת בפני לוין: