מהו דתימא כל כי האי גונא מביאה קרבן ונאכל קמ"ל. כתב הריטב"א בחידושיו כ"י פירש"י קמ"ל דחששה בעלמא הוא ומביאה קרבן ואינו נאכל דשמא לא הואי מגופה האי כתם והני חולין במליקה שהוא נבילה דאי לא הו"א דודאי רגלים לדבר דזבה גמורה היא והגיה עליו הרב רבינו הגדול ז"ל דאי אפשר לומר שתביא קרבן דהא כתמים דרבנן הן ואפילו שידוע שהוא מגופה דבר תורה טהורה היא כדאיתא לקמן ריש פרק הרואה כתם ועל כרחינו הכא ה"פ קמ"ל דאינו נאכל ואינה מביאה וקשיא לי א"כ מעיקרא היכי אמרינן בגמרא מהו דתימא מביאה קרבן ונאכל והיכי הוה ס"ד לומר כן כיון דכתמים כלהו דרבנן ומדאורייתא טהורה ואפילו ידענו ודאי שבא מגופה כיון שלא הרגישה בו לכך נראה כפירש"י ז"ל הכא הוה ס"ד דכיון דחזת תרי יומי מגופה ודאי בהרגשה רגלים לדבר דשלישית נמי חזת בהרגשה ושכחה ואעפ"י שהוא זמן קרוב רגלים לדבר לחוש לשכחה ומביאה קרבן ונאכל דכודאי הוא קמ"ל דאפ"ה חיישינן שמא לא הרגישה ומביאה קרבן שמא הרגישה ושכחה ואינו נאכל שמא לא הרגישה מגופה עכ"ל. והר"ן בחידושיו פירש מ"ש מהו דתימא כמו שפירש הריטב"א ועם כל זה כתב קמ"ל שאינה מביאה קרבן כלל:
ובאמת שאין להקשות על רש"י דכי מטית לומר דהס"ד הוא דראת חלוק בהרגשה ולאו אדעתה שפיר מצינן למימר דקמ"ל הוא דמביאה קרבן ולא נאכל כדתרגמה רש"י ז"ל ובזה אין הסברות מן הקצה אל הקצה. ועוד רש"י ז"ל תנא דווקנא הוא ודייק בלישנא דקאמר מהו דתימא מביאה קרבן ונאכל ומטבע הלשון מורה דהקמ"ל הוא דאינו נאכל דאי ס"ד כהרמב"ן והר"ן הול"ל מהו דתימא מביאה קרבן קמ"ל ועמ"ש הרמב"ן בחידושיו ודוק הטב בדבריו:
ובאמת שאין להקשות על רש"י דכי מטית לומר דהס"ד הוא דראת חלוק בהרגשה ולאו אדעתה שפיר מצינן למימר דקמ"ל הוא דמביאה קרבן ולא נאכל כדתרגמה רש"י ז"ל ובזה אין הסברות מן הקצה אל הקצה. ועוד רש"י ז"ל תנא דווקנא הוא ודייק בלישנא דקאמר מהו דתימא מביאה קרבן ונאכל ומטבע הלשון מורה דהקמ"ל הוא דאינו נאכל דאי ס"ד כהרמב"ן והר"ן הול"ל מהו דתימא מביאה קרבן קמ"ל ועמ"ש הרמב"ן בחידושיו ודוק הטב בדבריו: