מראה הפנים על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 12 · Segment 10

רבי יהושע אומר אף הטבילה מעכבת. בבבלי פ' החולץ דף מ"ו גריס טבל ולא מל ר' יהושע אומר ה"ז גר ומסיק התם לפלוגתייהו דבטבל ולא מל כ"ע ל"פ דמתני דילפינן מאימהות שכשיצאו ישראל ממצרים במה נכנסו הן תחת כנפי השכינה אם לא בטבילה. פליגי במל ולא טבל ר"א יליף מאבות ורבי יהושע סבר באבות טבילה נמי הוה. ולגי' דהכא דמשמע לרבי יהושע תרווייהו בעינן כדברי חכמים דהתם ופריך אדר' יהושע בן לוי מר' יהושע דהלכתא כוותיה ומשני קסבר כבר קפרא דמי לא טבל לקירויו והיינו בדיעבד ולהכשיר זרעו דהא דגר צריך שלשה לכתחילה הוא כדכתבו התוס' שם דף מ"ה ולא נהגינן ביה מנהג גר להשיאו בבת ישראל עד דטביל בפני שלשה וכן דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל. מי שיש לו עבד ושפחה והוליד בן שיחרר את השפחה כו'. בבבלי יבמות דף צ"ט יש מוכר את אביו להגבות אמו כתובתה כיצד ישראל לקח עבד ושפחה מן השוק ולהם בן כו' ופי' רש"י ז"ל ולא קנה את הבן ע"כ ולא ידעתי כונתו דמה בכך אם הבן גם כן עבדו הוא הא קי"ל הכותב כל נכסיו לעבדו יצא בן חורין וכשכותב לו כל נכסיו גם אביו בכלל כו' כדפרישית בפנים והא דקאמר התם ולהם בן לאו דוקא הוא אלא אפילו הולידו אחר כך כדקאמר הכא וכן הוא בתוספתא בהדיא: