כשירה לכהונה. פי' רש"י ז"ל בפ' הבא על יבמתו דף ס' לא מחזיקינן לה כזונה ולפ"ז לרבנן דפסלי משום דכזונה היא אע"פ שאינה ראויה לביאה וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפרק י"ח מהל' א"ב הל' ג' שכתב הגיורת והמשוחררת אפילו נתגיירה ונשתחררה פחותה מבת ג' ויום אחד הואיל ואינה בת ישראל ה"ז זונה ואסורה לכהן והקשו עליו הראב"ד והשב"א ז"ל דלפ"ד איסורא דרבנן הויא דמחשבינן לה כזונה והא משמע מהסוגיא דממשמעות הכתוב נפקא לן בתולות מזרע בית ישראל ואע"ג דדברי קבלה הוא מכל מקום דאורייתא כדאמרי' בעלמא דאורייתא ואתא יחזקאל ופירש עכ"ד וכבר כתבתי בפרק הערל הלכה ב' דסוגיא דהכא מסייע להו כדדריש לקמן בתולה מעמיו יקח אשה ולא גיורת ואסורה בעשה לכהן אבל דעת הרמב"ם דכל גיורת לכהן לא הויא אלא מדברי קבלה וכפי סוגית הבבלי דדריש מעמיו להביא בתולה הבאה מב' עממין ועיין עוד שם בד"ה כמה דאמר תמן מ"ש מזה בס"ד:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 4 · הלכה 6 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7d87bef95c726cc2e7474e774b65bde39d91adec33e8e6f1282ca834b52eea2d