מפתין אותו ליתן גט וכפין אותו ליתן קנס. בבבלי שם מבקשין ממנו ליתן גט ואם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה וכתב הרשב"א ז"ל שכבר הודה שקדשה והכא נמי כתובה קאמר וקרי לה קנס שאינה נגבית ממנו אלא מחמת שנתן גט וכהודה דמי. וכתב עוד שם ומסתברא דאם חכם הוא ויודע שהיא אסורה לעלמא ונתן גט מעצמו ופירש שעל דעת כן הוא כותב שלא תתעגן אין כופין אותו ליתן כתובה אבל אם לא פירש נראין הדברים שכופין אותו ליתן כתובה דסתם אמרו ואם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה ולא חלקו בין חכם יודע שהוא ראוי ליתן גט לשאינו יודע עכ"ל ומדבריו ז"ל נראה לפרש האי דהכא כן ותרי בעיות הן הגע עצמך שהיה חבר והיה יודע. כלומר שהיה יודע שראוי ליתן גט אם חייב קנס וקאמר שחייב גט וקנס כלומר שאפי' הכי חייב בשניהם דלא חלקו. והלך ונשא אחותה. בעיא אחריתא היא אם הלך ונשא אחותה מקודם מהו ופשיט לה מוציאין את הודאי מפני הספק בלשון תמיה כלומר מאי תיבעי לך דהשתא ודאי אין מפתיס אותו לית גט בשבילה ולאסור עליו נשואי אחותה שהן ודאי כנ"ל:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי קידושין · פרק 3 · הלכה 11 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 7d87bef95c726cc2e7474e774b65bde39d91adec33e8e6f1282ca834b52eea2d