לשון ריא"ז
מראשית השנה ועד אחרית שנה. מר"ה נידון מה יהא בסופה והוא א' בתשרי שנאמר תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו אין לך חג שהוא בר"ח אלא ר"ה ואומר כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב לומר שאותו יום שהוא חק לישראל וקובעין בו החדש הקב"ה דן בו עולמו ועל ימים שבין ר"ה ליוה"כ נאמר דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב שראוי לכל אדם לפשפש במעשיו ולבקש מחילה על עונותיו ומפני זה נהגו להשכים בלילות באותם הימים ולהרבות בתפלות ותחנונים אולי יכפר הקב"ה עונותינו ביוה"כ כמו שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם. ויש מתירין להתענות בשבת שבין ר"ה ליוה"כ ואין שיטת התלמוד כדבריהם שהשבת הוא כערב יוה"כ שאסור להתענות בו וכן יו"ט של ר"ה הרי הוא כשאר יו"ט של חג המצות ושל חג הסוכות שאין מתענים בהן אא"כ יושב ושונה או מתפלל כל היום כמו שביארתי בהל' יו"ט באורך בפ"ב:
מראשית השנה ועד אחרית שנה. מר"ה נידון מה יהא בסופה והוא א' בתשרי שנאמר תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו אין לך חג שהוא בר"ח אלא ר"ה ואומר כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב לומר שאותו יום שהוא חק לישראל וקובעין בו החדש הקב"ה דן בו עולמו ועל ימים שבין ר"ה ליוה"כ נאמר דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב שראוי לכל אדם לפשפש במעשיו ולבקש מחילה על עונותיו ומפני זה נהגו להשכים בלילות באותם הימים ולהרבות בתפלות ותחנונים אולי יכפר הקב"ה עונותינו ביוה"כ כמו שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם. ויש מתירין להתענות בשבת שבין ר"ה ליוה"כ ואין שיטת התלמוד כדבריהם שהשבת הוא כערב יוה"כ שאסור להתענות בו וכן יו"ט של ר"ה הרי הוא כשאר יו"ט של חג המצות ושל חג הסוכות שאין מתענים בהן אא"כ יושב ושונה או מתפלל כל היום כמו שביארתי בהל' יו"ט באורך בפ"ב: