קריאה במקור

פני משה על תלמוד ירושלמי מעשר שני · פרק 3 · הלכה 1 · Segment 1

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מתני' לא יאמר אדם לחבירו העל את הפירות האלו לירושלים לחלק. מפני שזה נראה כמוכר מעשר שני שעל מנת כן מעלהו זה כדי שיטול חלקו ממנו והחיוב הוא על בעל הפירות שהוא בעצמו צריך להעלותם:
2
העלם שנאכלם ושנשתם בירושלים. בגמרא אמרו מהלכות של עמעום הוא כלומר שיש לעמעם ולגמגם על זה דמאי שנא אם אומר לו לחלק או אם אומר לו שנאכלם ושנשתם אלא שנוח להם לחכמים לומר דבלשון לחלק אסור דהוי כפורע חובו ממעשר שני וכמוכר לו חלקו וכשאומר שנאכלם ושנשתם אינו אלא כמזמינו לאכול ולשתות עמו ולא בשכר העלאה וזה מותר:
3
אבל נותנין זה לזה מתנת חנם. לעיל בריש מכילתן תנינן להא גבי אין מוכרין מע"ש ולא מחליפין אותו שלא יאמר לו הילך יין ותן לי שמן דחליפין הוי כמכר אבל נותנין זה לזה מתנת חנם כגון שאומר לו הילך יין מפני שאין לי שמן והלה אומר לו הילך שמן מפני שאין לי יין וזה מותר לפי שאינו כחליפין ממש אלא שעושין טובה זה עם זה כדפרישית שם ופי' זה הוא מהתוספתא ואיידי דאיירי הכא ג"כ בענין שאסרו חכמים משום דמיחזי כמכר תני נמי להא:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 5c3fc1af43bbad2b317acc47b8ac1d6c906776c8f9a33bd868dd790f516e9642